Vayedaber

Shekalim

Daf 1b

תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁינִי אֶלָּא מִקְרָא מְגִלָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים: רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַף שִׁימּוּעַ שְׁקָלִים וְכִלְאַיִם בֵּינֵיהֶן. 1b רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב חוּנָה רַב בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאֵין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן קְרִייָתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְיֵאוּת. כְּלוּם אָֽמְרוּ מַשְׁמִעִין עַל הַשְּׁקָלִים לֹא כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן. אִם אוֹמֵר אַתְּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְדוֹן אִית בְּשַּׁתָּא שִׁיתִין יוֹמִין. כְּלוּם אָֽמְרוּ יוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם לֹא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַצְּמָחִין נִיכָּרִין. אִם אוֹמֵר אַתְּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְדוֹן אִינּוּן דַּקִּיקִין.

Traduction

On a dit ailleurs (6)(Megila 1, 5).: ''Il n’y a d’autre distinction entre le mois d’Adar 1 et le mois d’Adar 2 (embolismique) que la lecture du rouleau d’Esther et la distribution des dons aux pauvres''. A quoi R. Simon ajoute au nom de R. Josué b. Levi qu’il y a encore pour distinction l’avis relatif aux sicles et aux hétérogènes (tout cela a lieu en Adar 2). R. Helbo et R. Houna, ou Rav au nom de R. Hiya le grand, disent (7)Ibid., 1, 1 et 3, 2, 3.: partout (dans les villes ou villages), le devoir de la lecture d’Esther est valable si elle a été faite le 13 Adar 2 (lorsqu’après l’avoir déjà faite en Adar 1, il a fallu recommencer, l’année étant déclarée embolismique); car c’est l’instant officiel. R. Yossé dit: l’avis de R. Simon (d’ajourner aussi en Adar 2 les avis relatifs aux sicles etc.) est plausible, car lorsqu’il a été prescrit d’aviser les Israélites d’avoir apporter les sicles de contribution, c’est pour qu’ils les apportent en temps opportun (soit avant le 1er Nissan). Or, si cet avis avait lieu, dans les années embolismiques, dès le premier Adar 1, il resterait encore une limite de 60 jours (beaucoup trop longue). De même il a été dit (à la fin de la Mishna): ''des messagers du tribunal vont examiner si l’avis sur les hétérogènes a été suivi''. Or il s’agit, dans cet examen, de voir si des plants étrangers ont poussé; ce serait trop difficile à vérifier dès le 1er Adar 1.

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בפ''ק דמגילה וגרסי' שם נמי להא דלקמן:

אף שימוע שקלים וכלאים ביניהן. שלא היו משמיעין עליהן בשנה מעוברת אלא באחד באדר השני:

ר' חלבו וכו' הכל יוצאין בארבעה עשר שהוא זמן קריאתה. ארישא דמתני' דהתם קאי דקתני קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני ועלה קאמר ר' חלבו התם לעיל בהלכה א' שאם כבר קראו באדר הראשון אלא מפני שנתעברה השנה אח''כ צריכין לחזור ולקרות באדר השני דבכה''ג הכל יוצאין בקריאת יום י''ד בין העיירות ובין הכרכים המוקפין שהוא זמן קריאתה לכל ומסיים שם לא בא אלא ללמדך שהמצות נוהגות באדר שני כלומר עיקר הטעם שצריכין לחזור ולקרותה באדר השני הזה אע''פ שכבר קראו בראשון מפני כך הוא שלא בא אלא ללמדך שהמצות נוהגות הן באדר שני בשאר שנים המעוברות וכדי לידע זה תיקנו שיחזור ויקראו אע''פ שכבר קראו והואיל וכך הוא הכל יוצאין בחזרת קריאה זו בי''ד שהוא עיקר זמן קריאתה ואינן צריכין לחזור ולקרות כל אחד ואחד בזמנו. הכי גריס להא דר' חלבו בפ''ק דמגילה וכן להא דאבתרא לא בא אלא ללמדך וכו' כמו שהבאתי. ולקמן בהלכה זו דמייתי נמי להא דר' חלבו אציון דמתני' בט''ו בו וכו' גריס לא בא אלא ללמדך שכל המצות הנוהגות באדר השני נוהגות באדר הראשון וגירסא זו יותר נכונה היא דפריך לא כן אמר ר' חלבו הכל יוצאין וכו'. והא במתני' קתני בט''ו בו וכו'. ומשני לא בא ר' חלבו אלא ללמדך כו' ואמתני' קראו באדר הראשון וכו' קאי דמכיון דהמצות נוהגות ג''כ באדר הראשון לפיכך הכל יוצאין בי''ד כשחוזרין וקורין באדר השני. ואיידי דגריס התם להא דר' חלבו מייתי נמי לה הכא כדרך הש''ס הזה:

אמר ר' יוסה ויאות. השתא מהדר להא דר' סימון דקאמר אף שימוע שקלים וכלאים ביניהן ועלה קאמר ר' יוסה ושפיר הוא כך שהרי כלום אמרו משמיעין על השקלים באחד באדר לא כדי שיביאו שקליהן בזמנן והוא באחד בניסן. ושלא יאוחר מזה הזמן ואם אומר את באחד באדר הראשון יהיו משמיעין הרי עד כדון יש זמן עוד ששים יום עד אחד בניסן וע''י כך יתעצלו מלהביא שיאמרו עדיין יש לנו זמן הרבה או שישכחו ונמצא שיבאו לידי איחור זמן הקבוע לכך:

כלום אמרו וכו'. וכן לענין כלאים שכלום אמרו שיוצאין אף על הכלאים בט''ו בו אע''פ שכבר הכריזו לא הטעם אלא כדי שיהו הצמחין ניכרין ואם לא עקרו הבעלים הכלאים מהן יעקרו השלוחין היוצאין ואם אומר את שיהא זה הכל באדר הראשון הרי עד כדון אינון דקיקין דקין ואינן ניכרין שעדיין לא הגיע בשנה מעוברת לכך והלכך אין זה אלא בא' באדר השני:

רִבִּי חִזְקִיָּה שָׁאַל. מֵעַתָּה בְּנֵי בָבֵל מַשְׁמִעִין עַל שִׁיקְלֵיהֶן מֵרֹאשׁוֹ שֶׁלְחוֹדֶשׁ. לֹא כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן וְתִיתָּרֵם תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה מִן הַחֲדָשָׁה בִזְמַנָּהּ בְּאֵחָד בְּנִיסָן. הָתִיב רִבִּי עוּלָּא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא תַנִּינָן. בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה בְּפַרְסְ הַפֶּסַח בְּפַרְסְ הָעֲצֶרֶת בְּפַרְסְ הַחַג. אָמַר לֵיהּ. נֵימַר. אִילֵּין דִּקְרֵיבִין בִּפְרֹס הַפֶּסַח. אִילֵּין דִּרְחִיקִין בִּפְרֹס הָעֲצֶרֶת. וְאֵילִּין דִּרְחִיקִין מִינְּהוֹן בִּפְרֹס הַחַג. אָמַר לֵיהּ. כּוּלָּהּ כְּאַחַת הָיְתָה בָּאָה. וְלָמָּה אָֽמְרוּ בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר.

Traduction

S’il en est ainsi, observa R. Hiskia, en avisant les gens de Babylone d’avoir à verser ces sicles, il faudrait les prévenir dès le premier mois (en raison de l’éloignement). En effet, objecta R. Oulla devant R. Mena, on a enseigné plus loin (3, 1): ''A 3 époques on procède au prélèvement du trésor, à la quinzaine avant Pâques (1er Nissan), avant la fête de Pentecôte et avant celle des Tabernacles''; or, n’entend-on pas par là que, pour les gens les plus proches, le prélèvement a lieu avant Pâques; pour ceux qui sont plus éloignés, il a lieu à Pentecôte, et enfin pour les plus lointains de tous, c’est remis à la fête des Tabernacles? —Non, répondit R. Mena, de toutes parts l’apport des sicles avait lieu à la fois; seulement la cérémonie du prélèvement avait lieu trois fois par an, afin de donner plus d’éclat à cet acte (8)Derenbourg, ib., p. 136..

Pnei Moshe non traduit

ר' חזקיה שאל. אי הכי מעתה נימא דבני בבל שהן רחוקין מירושלים יהו משמיעין על שקליהן מראשו של חדש אדר הראשון שהרי לא עיקר הטעם אלא כדי שיביאו וכו' ותתרום התרומה בזמנה באחד בניסן ומכיון שהן רחוקין צריכין זמן רב לכך והא אנן סתמא תנן באחד באדר משמיעין וקאמרת דבאחד באדר השני הוא ומשמע דאין חילוק בין קרובים לבין רחוקים ואמאי ונימא דבני בבל יהו משמיעין באחד באדר הראשון. ובדפוס אצל ש''ס הבבלי הגיה אחד מראשו של חורף וא''צ להגה''ה זו:

התיב ר' עולא קומי ר' מנא. על הא דשאל ר' חזקיה כמסתפק ואומר מעתה בני בבל וכו' והא תנינן לקמן בפ''ג בג' פרקים בשנה תורמין את הלשכה וכו' וקס''ד דבאלו ג' פרקים היו חלוקין ג''כ לזמן הבאת השקלים של קרובים ושל רחוקים וכדמסיים לקמיה:

א''ל וכו'. כלומר מסקנת דברי ר' עולא הן דא''ל לר' מנא מאי לאו דנימר הכי אילין דקריבין מביאין הן בפרוס הפסח ותורמין אז מאלו הקרובין ואילין דרחיקין וכו' ואילין דרחיקין מנהון עוד בפרוס החג וא''כ מאי מספקא ליה לר' חזקיה הא מהאי מתני' משמע הכי בהדיא:

א''ל ר' מנא. דלא היא שהבאת השקלים להלשכה כולה כאחת היתה באה מהכל מהקרובים ומהרחוקים והיו הכל מגיעין ומביאין ברוב השנים בזמנו אלא שבאלו ג' פרקים היו תורמין הלשכה ומפרישין ממנה להביא קרבנות הצבור וכדי לפרסם הדבר וכדמסיים ואזיל ולמה אמרו וכו' כדי לעשות פומבי לדבר:

Shekalim

Daf 2a

רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי. הֵן נִקְרָא 2a וְלֹא נִבְהַת. לְטוֹבָה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לֵב. לְרָעָה וַיִּֽתְפָּֽרְקוּ֙ כָּל הָעָ֔ם אֶת נִזְמֵ֥י הַזָּהָב֭ אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם. לטוֹבָה וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת הָעָ֛ם. לְרָעָה וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כּוּלְּכֶם. לְטוֹבָה אָ֣ז יָֽשִׁיר מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֙י יִשְׂרָאֵ֜ל. לְרָעָה וַיִּשָּׂא כָּל הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת קוֹלָם֑. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. אָכֵן֙ הִשְׁכִּ֣ימוּ הִשְׁחִ֔יתוּ. כָּל הַשְׁחָתָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתָהּ. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר אָחָא. אֵין אַתְּ יָכוֹל לַעֲמוֹד עַל אוֹפִי שֶׁלְּאוּמָּה הַזֹּאת. נִתְבָּעִין לָעֶגֶל וְנוֹתְנִין. נִתְבָּעִין לַמִּשְׁכָּן וְנוֹתְנִין. תַּנָּה רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה הָדָא מַתְנִיתָא. וְעָשִׂ֥יתָ כַפּוֹרֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר. יָבוֹא זָהָב שֶׁלְכַּפֹּרֶת וִיכַפֵּר עַל זְהָבוֹ שֶׁלְעֶגֶל.

Traduction

R. Juda b. Pazi dit au nom de Rabbi: peut-on lire sans terreur les versets suivants? En fait de bien (pour le culte divin), il est dit: ceux dont le cœur était bien disposé à donner offrirent (Ex 35, 22), non tous les autres; tandis qu’en mauvaise part (pour l’adoration du veau d’or), il est dit (Ex 32, 3): tout le peuple se dépouilla, etc. En bien (pour la promulgation de la Loi), il est dit (Ex 19, 1): Moïse fit sortir le peuple, non de gré; tandis qu’en mal (pour l’envoi des espions en Canaan), il est dit (Dt 1, 22): vous vous êtes tous approchés de moi. En bien (à la sortie d’Egypte), il est dit (Ex 15, 1): Alors Moïse chanta, puis les enfants d’Israël (étant enchaînés, sans spontanéité); tandis qu’en mal (au retour des espions), il est dit (Nb 14, 1): toute la communauté (entière) éleva la voix. C’est ainsi, dit R. Hiya b. Aba, qu’un autre prophète s’est écrié (So 3, 7): Or, ils se sont hâtés (9)Dès l'aurore, ils sont levés pour la corruption. de corrompre leur conduite; c’est-à-dire tout ce qui aboutit à la perversion était accompli de grand matin. R. Aba b. Aha dit (10)Siffri sur Deut. 1, Rabba sur Exode, n° 51., que l’on ne sait s’expliquer le caractère,fuh, de cette nation (d’Israël), car elle a aussi bien offert son or pour les idoles que pour le Temple. Au contraire, dit R. Yossé b. Hanina, à l’opposé de la précédente réflexion, on peut rappeler cet adage: le verset (Ex 25, 17), tu feras un propitiatoire d’or, indique que cet or servait d’expiation à l’adoration du veau d’or

Pnei Moshe non traduit

הן נקרא. אלו המקראות:

ולא נבהת. ומלשון בושה הוא. במבישיו תרגומיה בבית בהתתיה:

לטובה. לא כתיב אלא כל נדיב לב הביאו ולרעה כתיב ויתפרקו כל העם וכן כולם דקחשיב ואזיל:

אכן. כן נמי מצינו:

השכימו השחיתו. כתיב כל השחתה וכו' וכדכתיב וישכימו ממחרת וגו' ויקמו לצחק:

על אופי. מנהג:

תני ר' יוסי בן חנינא הדא מתניתא ועשית כפורת זהב וגו'. כלומר הא דנתבעין לנדבת משכן ונותנין לכפרה על עון זה היה וכדדריש ועשית כפורת וגו' זהו המקרא הראשון הנאמר בפרשה דכתיב ביה זהב גבי ועשית וכפורת רמז על הכפרה:

רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת נֶאֶמְרוּ בַפָּרָשָׁה הַזֹּאת. תְּרוּמַת אֲדָנִים וּתְרוּמַת שְׁקָלִים וּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן. דַּבֵּר֙ אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ לִי֭ תְּרוּמָ֑ה זוֹ תְרוּמַת אֲדָנִים. מֵאֵ֤ת כָּל אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת תְּרֽוּמָתִֽי׃ זוֹ תְרוּמַת שְׁקָלִים. וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵֽאִתָּ֑ם זוֹ תְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן. תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן לַמִּשְׁכָּן. מַה שֶׁיִּרְצוּ יַעֲשׂוּ. תְּרוּמַת שְׁקָלִים לְקָרְבָּן. מַה שֶׁיִּרְצוּ יַעֲשׂוּ. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא יַד כּוּלָּן שָׁווָה. תְּרוּמַת אֲדָנִים [לָאֲדָנִים]. הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַף בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת נֶאֶמְרוּ בָהּ שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת.

Traduction

. R. Hiya dit au nom de R. Simon b. Gamliel: dans cette section biblique, trois sortes de prélèvements sont désignés, celui des socles (11)Ou soubassement: Exode, 26., celui des sicles, et celui des fonds pour les besoins du tabernacle. Il est dit (ib. 2-3): Parle aux enfants d’Israël, qu’ils m’apportent une offrande, c’est le premier don en question; de tout homme que son cœur porte à donner vous accepterez mon présent, savoir l’apport des sicles; enfin les mots suivants: Voici l’oblation que vous prendrez d’eux, désignent ce qui est prélevé pour le tabernacle. Dans cette dernière catégorie, on comprend tel usage en vue du tabernacle que l’on voudra; celle des sicles est applicable aux sacrifices en général, sans désignation et au gré du donateur, de façon toutefois que l’apport de chacun égale celui du voisin. Seul le prélèvement des socles sera absolu, comme il est dit (ib. 30, 15): le riche ne donnera pas plus, et le pauvre pas moins. Dans ce même chapitre (30)B., Menahot 73b., dit R. Aboun, il est question trois fois des oblations, en ces termes (ib. 13-14): un demi-sicle en don à l’Eternel; il donnera l’oblation de l’Eternel; de donner l’offre à l’Eternel.

Pnei Moshe non traduit

שלש תרומות נאמרו בפרשה הזאת. ויקחו לי תרומה תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו:

תרומת המשכן למשכן וכו'. לעשות בה מה שירצו לשאר כלי המשכן:

אף בפרשה הזאת. שנאמר בה העשיר לא ירבה וגו' נאמר בה ג''כ שלש תרומות מחצית השקל תרומה לה' יתן תרומת ה' לתת את תרומת ה' וא''כ מהיכא נפקא לך דקרא דהעשיר לא ירבה על תרומת אדנים הוא דנאמר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source